קהילה
פלונסק
יוצר הקהילה
הדר פולדיאן
שלח מסר ליוצר הדף
הרב שלמה אונזדורפר
פרנקה קאליש
אודות הקהילה
.
*אורח החיים בקהילה לפני המלחמה
יהודי פולנסק עסקו בהלוואות ובמסחר בירידים בערים סמוכות. בתחילת המאה ה-17 העניק מלך פולין זיגמונט הראשון הגנה ליהודים מפני תחרות של סוחרים זרים. במאה ה17 פלשו שוודים לפולנסק וגרמו להרס רב בעיר.כאשר הצבא הפולני חזר לפלונסק הואשמו היהודים בשיתוף פעולה עם השוודים. הקהילה היהודית הושמדה כמעט לחלוטין והרכוש היהודי נשדד ונהרס.
לאחר מכן מלכי פולין הרשו ליהודים לשקם את בתיהם, חנויותיהם וחיי הדת שלהם. במאה ה-18 הורשו היהודים לסחור בתבואות, עצים, בקר ותוצרת חקלאית נוספת שיוצרה באחוזות סמוכות. היהודים חכרו וניהלו חלק מהאחוזות. רוב המסחר והמלאכה בעיר היו בידי יהודים. בסוף המאה ה-18 נכבשה פלונסק בידי הקיסרות הרוסית. בפלונסק היו באותה עת כ-3,800 תושבים, כשלושה רבעים מהם – יהודים. העיר נקבעה כמושב שלטוני רוסי והדבר תרם להתפתחותה. ליד פלונסק התקיימה התיישבות חקלאית יהודית,בעיר הוקם בית כנסת מפואר וובנוסף היה לעיר רב פרטי משלה.במאה ה-19 החלו יהודי פלונסק לגלות מעורבות פוליטית ולהפיץ את תרבות ההשכלה. לקראת סוף המאה ה-19התארגנה בעיר הקבוצה הראשונה של ציונים והוקם ארגון "בני ציון" שבתוך שנתיים מנה כמאתיים פעילים. צעירים רבים הצטרפו לחוג לומדי העברית ובעיר הוקמו ספריות ציבוריות בעברית וביידיש.
בסוף המאה ה-19 נוסדו בפלונסק אגודות, שביקשו להפיץ השכלה בקרב השכבות העניות. פעילי האגודות ארגנו קבוצות לימוד של פועלים ובעלי מקצועות כפיים, לימדו את חניכיהם עברית, משניות, היסטוריה של עם ישראל וידיעת ארץ ישראל. לדוגמה אגודת "עזרא" פעלה להפצת השפה העברית וללימוד ההיסטוריה של עם ישראל בקרב ילדים ממעמד נמוך. בין מקימי האגודה היה דוד גרין(דוד בן גוריון).
יוצאי פלונסק היו בין מקימי הקיבוצים נגבה, עין שמר, בית זרע, עין השופט, שריד, כפר מסריק, מזרע ועוד. עם זאת, בשנים אלה עדיין קיבלו רוב ילדי ישראל בעיר חינוך מסורתי ולמדו ב"חדרים" פרטיים ובתלמוד תורה שהחזיקה הקהילה.פלונסק גבלה במשקים גדולים,בעלי צמחייה מגוונת ובעלי חיים מסוגים שונים. בנוסף בעיר היו בתי הנפחים, מתקני העגלות ומפרזלי הסוסים, וכן חלקות קטנות של איכרים, נוצרים ויהודים, חיו בדו קיום,גרו באותם שכונות למדו בבתי ספר משותפים וכו. בתחילת המאה ה-20 היו בעיר בתי ספר עממיים, בית ספר תיכון, בתי חרושת, טחנת קמח, תחנת כוח ומגרשי ספורט. למעלה ממחצית מ-8,000 תושבי העיר היו יהודים.
*אישים בולטים בקהילה לפני המלחמה אחת הדמויות הבולטות ביותר בקהילת פולנסק אם לא הכי בולטת היא דוד בן גוריון. בן-גוריון נולד בבית עץ בסמטה שנקראה "סמטת העזים". אביו היה מראשוני חובבי ציון. בהיותו כבן 15 יסד דוד בן-גוריון בפלונסק, ביחד עם חברו יליד פלונסק שלמה צמח, אגודה ציונית בשם "אגודת עזרא" שחבריה, כ 120 מנערי פלונסק החליטו לדבר רק עברית. חברי האגודה התחייבו לדבר עברית בינם לבין עצמם ופעלו ללימוד השפה בקרב צעירי העיירה.
ב-1904 עבר לוורשה, ובה התפרנס מהוראה והצטרף לחוגים ציוניים. ב-1906, בעודו בן 20, עלה לארץ ישראל כחלק מגל העלייה השנייה. בן-גוריון התמנה לראש הממשלה ולשר הביטחון בממשלה הזמנית של המדינה החדשה, ולאחר הבחירות לכנסת הראשונה ב-25 בינואר 1949 המשיך לכהן בתפקידים אלה. הוא שימש בתפקידים אלה בשתי תקופות, שמנו 13 שנים בסך הכול (יותר מכל ראש ממשלה ישראלי אחר), זאת נוסף ל-13 שנים לפני הקמת המדינה, שבמהלכן עמד בראש הסוכנות היהודית, שהייתה הממשלה של "המדינה שבדרך”. בנוסף בן גוריון הוא זה שנתן הוראה להקים את צה״ל(צבא ההגנה לישראל). דמות בולטת נוספת בקהילה הוא שלמה צמח. שלמה צמח נולד בעיר פלונסק שבפולין הרוסית. הוא בן גילו וחברו של בן-גוריון. קיבל חינוך מסורתי בחדר ובבית המדרש. בהיותם בני 14 ייסדו בן-גוריון וצמח בפלונסק אגודת נוער ציונית בשם "אגודת עזרא", שחבריה החליטו לדבר עברית בלבד. צמח עלה לארץ ישראל בנעוריו, בשנת 1904, בראשית ימי העלייה השנייה. חמש שנים היה פועל חקלאי. צמח היה ממייסדי "הפועל הצעיר" בשנת 1905 וממייסדי "החורש" עם אליעזר שוחט ב-1907. בשנת 1914 הוסמך כמהנדס חקלאי, ויצא לבקר את בית הוריו בפלונסק, ועקב פרוץ מלחמת העולם הראשונה נתקע בפולין. עסק בפעילות ספרותית בוורשה ולאחר מכן באודסה. בשנת 1921 חזר לארץ ישראל. שימש כמורה במקווה ישראל,ואחר כך ניהל את המחלקה להדרכה בתחנת הניסיון החקלאית של ההנהלה הציונית.. בשנת 1933 היה ממייסדי בית הספר החקלאי כדורי ומנהלו הראשון. צמח כתב ספרי עיון וספרי עזר חקלאיים והיה מבקר ספרותי. ערך את כתב העת הספרותי "מאזנים". זכה בפרס ברנר ב-1955,והיה חתן פרס ישראל לספרות יפה בשנת 1965. שלמה צמח נפטר בשנת 1974. *מבנים וארגונים מרכזיים בקהילה הקהילה היהודית בפלונסק עסקה בפעילות תרבותית מגוונת. בשנות השלטון הרוסי הקימו המשכילים בפלונסק אגודה תרבותית בשם "האור" שלימים שינתה את שמה ל"תרבות". לאחר מלחמת העולם הראשונה חודשה פעילות האגודה וספרייתה בבית פרטי מרווח בעל אולם הרצאות בו התקיימו הרצאות בלילות שבת למאות מאזינים.
הספריה מנתה מאות ספרי ספרות יפה וספרות מדע בעברית, יידיש, פולנית וגרמנית. במקום התכנסה קבוצת לומדי גמרא והועברו שיעורי תנ"ך בעברית ושיעורי ספרות עברית וספרות כללית מתורגמת לעברית – מעין אוניברסיטה נודדת - בהם השתתפו עשרות בני נוער. ליד פלונסק התקיימה התיישבות חקלאית יהודית – אחוזת קוחארי. בתקופה זו היה לקהילת פלונסק רב משלה - הרב ברוך חריף – ובעיר נבנה בית כנסת מפואר.
בשנת 1865 נוסדה אגודת "דורשי התורה והחכמה", בה התרכזו המשכילים הראשונים בעיר כדי ללמוד בצוותא פילוסופיה ושפות לועזיות. בפלונסק נוסד אחד מסניפיה הראשונים של אגודת "חובבי ציון" בפולין. במחצית השניה של המאה ה-19 נפוצה בפלונסק החסידות. בעיר היו קבוצות של חסידי גור, אלכסנדר וצ'חאנוב ונוסדו בה קלויזים (בתי מדרש) של הזרמים השונים. *אירועים מרכזיים בחיי הקהילה לפני המלחמה במאה ה17 פלשו השוודים לפולנסק והשמידו כמעט את כל העיר כולל את בתיהם של היהודים,עסקים חנויות וכו. בנוסף קהילת פולנסק הושמדה כמעט לגמרי וכל זכויותיה האזרחיות והדתיות נשללו לגמרי. לאחר מכן מלכי פולין נתנו אישור ליהודים לשקם את בתיהם ולקיים את חיי הדת שלהם ובמאה ה18 היהודים חזרו לעבוד במסחר. היהודים עבדו וניהלו הרבה אחוזות בעיר ומחוץ לעיר ורוב האנשים שעסקו בסחר היו יהודים. בסוף המאה ה18 כבשה הקיסרות הרוסית את פולנסק,העיר הוגדרה והייתה תחת השליטה הרוסית מה שגרם להתפתחות גדולה ומשמעותית של העיר והקהילה בה. מאה ה-19 החלו יהודי פלונסק לגלות מעורבות פוליטית ולהפיץ את תרבות ההשכלה. במרד הפולני של 1863 השתתפו כמה מיהודי פלונסק.
לאחר מכן מלכי פולין הרשו ליהודים לשקם את בתיהם, חנויותיהם וחיי הדת שלהם. במאה ה-18 הורשו היהודים לסחור בתבואות, עצים, בקר ותוצרת חקלאית נוספת שיוצרה באחוזות סמוכות. היהודים חכרו וניהלו חלק מהאחוזות. רוב המסחר והמלאכה בעיר היו בידי יהודים. בסוף המאה ה-18 נכבשה פלונסק בידי הקיסרות הרוסית. בפלונסק היו באותה עת כ-3,800 תושבים, כשלושה רבעים מהם – יהודים. העיר נקבעה כמושב שלטוני רוסי והדבר תרם להתפתחותה. ליד פלונסק התקיימה התיישבות חקלאית יהודית,בעיר הוקם בית כנסת מפואר וובנוסף היה לעיר רב פרטי משלה.במאה ה-19 החלו יהודי פלונסק לגלות מעורבות פוליטית ולהפיץ את תרבות ההשכלה. לקראת סוף המאה ה-19התארגנה בעיר הקבוצה הראשונה של ציונים והוקם ארגון "בני ציון" שבתוך שנתיים מנה כמאתיים פעילים. צעירים רבים הצטרפו לחוג לומדי העברית ובעיר הוקמו ספריות ציבוריות בעברית וביידיש.
בסוף המאה ה-19 נוסדו בפלונסק אגודות, שביקשו להפיץ השכלה בקרב השכבות העניות. פעילי האגודות ארגנו קבוצות לימוד של פועלים ובעלי מקצועות כפיים, לימדו את חניכיהם עברית, משניות, היסטוריה של עם ישראל וידיעת ארץ ישראל. לדוגמה אגודת "עזרא" פעלה להפצת השפה העברית וללימוד ההיסטוריה של עם ישראל בקרב ילדים ממעמד נמוך. בין מקימי האגודה היה דוד גרין(דוד בן גוריון).
יוצאי פלונסק היו בין מקימי הקיבוצים נגבה, עין שמר, בית זרע, עין השופט, שריד, כפר מסריק, מזרע ועוד. עם זאת, בשנים אלה עדיין קיבלו רוב ילדי ישראל בעיר חינוך מסורתי ולמדו ב"חדרים" פרטיים ובתלמוד תורה שהחזיקה הקהילה.פלונסק גבלה במשקים גדולים,בעלי צמחייה מגוונת ובעלי חיים מסוגים שונים. בנוסף בעיר היו בתי הנפחים, מתקני העגלות ומפרזלי הסוסים, וכן חלקות קטנות של איכרים, נוצרים ויהודים, חיו בדו קיום,גרו באותם שכונות למדו בבתי ספר משותפים וכו. בתחילת המאה ה-20 היו בעיר בתי ספר עממיים, בית ספר תיכון, בתי חרושת, טחנת קמח, תחנת כוח ומגרשי ספורט. למעלה ממחצית מ-8,000 תושבי העיר היו יהודים.
*אישים בולטים בקהילה לפני המלחמה אחת הדמויות הבולטות ביותר בקהילת פולנסק אם לא הכי בולטת היא דוד בן גוריון. בן-גוריון נולד בבית עץ בסמטה שנקראה "סמטת העזים". אביו היה מראשוני חובבי ציון. בהיותו כבן 15 יסד דוד בן-גוריון בפלונסק, ביחד עם חברו יליד פלונסק שלמה צמח, אגודה ציונית בשם "אגודת עזרא" שחבריה, כ 120 מנערי פלונסק החליטו לדבר רק עברית. חברי האגודה התחייבו לדבר עברית בינם לבין עצמם ופעלו ללימוד השפה בקרב צעירי העיירה.
ב-1904 עבר לוורשה, ובה התפרנס מהוראה והצטרף לחוגים ציוניים. ב-1906, בעודו בן 20, עלה לארץ ישראל כחלק מגל העלייה השנייה. בן-גוריון התמנה לראש הממשלה ולשר הביטחון בממשלה הזמנית של המדינה החדשה, ולאחר הבחירות לכנסת הראשונה ב-25 בינואר 1949 המשיך לכהן בתפקידים אלה. הוא שימש בתפקידים אלה בשתי תקופות, שמנו 13 שנים בסך הכול (יותר מכל ראש ממשלה ישראלי אחר), זאת נוסף ל-13 שנים לפני הקמת המדינה, שבמהלכן עמד בראש הסוכנות היהודית, שהייתה הממשלה של "המדינה שבדרך”. בנוסף בן גוריון הוא זה שנתן הוראה להקים את צה״ל(צבא ההגנה לישראל). דמות בולטת נוספת בקהילה הוא שלמה צמח. שלמה צמח נולד בעיר פלונסק שבפולין הרוסית. הוא בן גילו וחברו של בן-גוריון. קיבל חינוך מסורתי בחדר ובבית המדרש. בהיותם בני 14 ייסדו בן-גוריון וצמח בפלונסק אגודת נוער ציונית בשם "אגודת עזרא", שחבריה החליטו לדבר עברית בלבד. צמח עלה לארץ ישראל בנעוריו, בשנת 1904, בראשית ימי העלייה השנייה. חמש שנים היה פועל חקלאי. צמח היה ממייסדי "הפועל הצעיר" בשנת 1905 וממייסדי "החורש" עם אליעזר שוחט ב-1907. בשנת 1914 הוסמך כמהנדס חקלאי, ויצא לבקר את בית הוריו בפלונסק, ועקב פרוץ מלחמת העולם הראשונה נתקע בפולין. עסק בפעילות ספרותית בוורשה ולאחר מכן באודסה. בשנת 1921 חזר לארץ ישראל. שימש כמורה במקווה ישראל,ואחר כך ניהל את המחלקה להדרכה בתחנת הניסיון החקלאית של ההנהלה הציונית.. בשנת 1933 היה ממייסדי בית הספר החקלאי כדורי ומנהלו הראשון. צמח כתב ספרי עיון וספרי עזר חקלאיים והיה מבקר ספרותי. ערך את כתב העת הספרותי "מאזנים". זכה בפרס ברנר ב-1955,והיה חתן פרס ישראל לספרות יפה בשנת 1965. שלמה צמח נפטר בשנת 1974. *מבנים וארגונים מרכזיים בקהילה הקהילה היהודית בפלונסק עסקה בפעילות תרבותית מגוונת. בשנות השלטון הרוסי הקימו המשכילים בפלונסק אגודה תרבותית בשם "האור" שלימים שינתה את שמה ל"תרבות". לאחר מלחמת העולם הראשונה חודשה פעילות האגודה וספרייתה בבית פרטי מרווח בעל אולם הרצאות בו התקיימו הרצאות בלילות שבת למאות מאזינים.
הספריה מנתה מאות ספרי ספרות יפה וספרות מדע בעברית, יידיש, פולנית וגרמנית. במקום התכנסה קבוצת לומדי גמרא והועברו שיעורי תנ"ך בעברית ושיעורי ספרות עברית וספרות כללית מתורגמת לעברית – מעין אוניברסיטה נודדת - בהם השתתפו עשרות בני נוער. ליד פלונסק התקיימה התיישבות חקלאית יהודית – אחוזת קוחארי. בתקופה זו היה לקהילת פלונסק רב משלה - הרב ברוך חריף – ובעיר נבנה בית כנסת מפואר.
בשנת 1865 נוסדה אגודת "דורשי התורה והחכמה", בה התרכזו המשכילים הראשונים בעיר כדי ללמוד בצוותא פילוסופיה ושפות לועזיות. בפלונסק נוסד אחד מסניפיה הראשונים של אגודת "חובבי ציון" בפולין. במחצית השניה של המאה ה-19 נפוצה בפלונסק החסידות. בעיר היו קבוצות של חסידי גור, אלכסנדר וצ'חאנוב ונוסדו בה קלויזים (בתי מדרש) של הזרמים השונים. *אירועים מרכזיים בחיי הקהילה לפני המלחמה במאה ה17 פלשו השוודים לפולנסק והשמידו כמעט את כל העיר כולל את בתיהם של היהודים,עסקים חנויות וכו. בנוסף קהילת פולנסק הושמדה כמעט לגמרי וכל זכויותיה האזרחיות והדתיות נשללו לגמרי. לאחר מכן מלכי פולין נתנו אישור ליהודים לשקם את בתיהם ולקיים את חיי הדת שלהם ובמאה ה18 היהודים חזרו לעבוד במסחר. היהודים עבדו וניהלו הרבה אחוזות בעיר ומחוץ לעיר ורוב האנשים שעסקו בסחר היו יהודים. בסוף המאה ה18 כבשה הקיסרות הרוסית את פולנסק,העיר הוגדרה והייתה תחת השליטה הרוסית מה שגרם להתפתחות גדולה ומשמעותית של העיר והקהילה בה. מאה ה-19 החלו יהודי פלונסק לגלות מעורבות פוליטית ולהפיץ את תרבות ההשכלה. במרד הפולני של 1863 השתתפו כמה מיהודי פלונסק.
קרא עוד